אוי כמה שחיכיתי לחופשת סוכות. ולמי שתוהה, אני לא אוחזת בחיבה מיוחדת לריבוע עשוי מוטות עם סדינים שנראים כאילו נשדדו מהומלס. כל שנה בסוכות אני חוגגת את החג האהוב עלי והחשוב מכולם - Me time. מידי שנה, בעלי עובד בחול המועד והילדים נמצאים יומיים בגן, מה שמשאיר לי זמן איכות אמיתי עם עצמי וכצפוי כמות הדברים שאני מתכננת לעשות ביומיים האלה יכולה להספיק...

Continue Reading

החודש כידוע נהננו משלל ימי חג וחופש שבאו עלינו לטובה. אקסיומה ידועה: חודש שבו יש יותר ימי חופש מימי עבודה הוא חודש מבורך. אך בין שלל ימי החופש התגנבו להם גם כמה ימי שישי "רגילים" שאינם חג או ערב חג ואפילו (רחמנא ליצלן) אינם איסרו חג. ביום שישי אחד שכזה החלטנו חברתי טלי ואני שהגיעה העת להפגש, וכשכל אחת מאיתנו אוחזת בבנדיט משלה,...

Continue Reading

שבע שנים וארבעה ימים חלפו מאז שהתאספנו בני משפחה וחברים סביב מיטת אימי ביבנה. שכובה על מצעי התחרה הלבנים שהיא כה אהבה, מקושטת כותנת סאטן חגיגית, נושמת בכבדות בעיניים עצומות נטולות כל שביב של הכרה. אחרי שלושה ימים מייסרים שכאלה, לרגע אחד הזדקפה כאילו כדי להצליח לבלוע ולהכיל את כל החמצן שבחדר בנשימה אחת אחרונה לפני השקט שהגיע אחריה כשהתמוטטה במיטה בלי להשאיר...

Continue Reading

הלילה הראשון של השנה החדשה לא היה מהמוצלחים שידעתי. תשעה חודשים ללא שינת לילה רצופה וטובה, כזו שמתחילה בשעת ליל לא מאוחרת ומסתיימת כשיש אור בחוץ נתנו את אותותיהם בדיוק בלילה הזה שבו פרצו ממני מילים שלא היו משמחות את המועצה לשלום הילד, וגם לבעלי הן לא גרמו להתמוגג מאושר אבל היי, משמורת משותפת מעולם לא נראתה כה קורצת... שמלה: Mizo; שרשרת: גלית...

Continue Reading

יודעת כל אם ובת, שלכבוד החג יש להתקשט בשמלת שבת. בין שגעת הקניות לחג, חיפוש מתנות לחמה ונהירה אחר בגדי חג לילדים (שזה אומר לשלם מחיר מופקע מידי על שמלה מבד סינטטי מידי שאחרי החג הילדה תלבש מעט מידי) אנחנו נדרשות קודם כל ולפני הכל לתור אחר תלבושת ערב החג לעצמנו. במילים אחרות: לאתר את הפריט שיהלום העמסת מזון, בליסת הגפילטע ויהיה רחב...

Continue Reading

בגיל 20 וטיפל'ה הדרמתי עד קולומביה שבה התאחדתי עם אהוב נעורי שהיה בעיצומה של חרישה מאסיבית לאורכה ורוחבה של היבשת הדרומית. מוכת אהבה וגעגועים הלכתי שבי אחר התרגשותו מטרק אתגרי בן 6 ימים בג'ונגלים רווי לוחמי גרילה אך חמור מהם: יתושים חסיני תכשירים. הוא צעד בראש לבוש בגד ים קצר וקוביות בבטן חמוש במצ'טה לפינוי הדרך ונראה כמו מוגלי בסביבתו הטבעית. מנגד אני,...

Continue Reading

זה התחיל בחודשים האחרונים להריון בשיטוט אקראי ברשת pinterest בחיפוש אחר מעט השראה, כשלפתע פגשו עיני שרשרת נפלאה עטויה אבני חן בצבעוניות משמחת. לחיצת כפתור נוספת הובילה אותי לאתר עמוס בשרשראות גדולות ונפלאות שמחירן נע בין 2,000 ש"ח ל-3,000 ש"ח. סולידי.  צמאה לפריט גדול וססגוני אך דלה באמצעים התחלתי לפלרטט עם מחשבת ה- (Do it yourself (DIY. בתור אחת שלעולם לא יהיה לה די ממה...

Continue Reading

הגוף שלי יצר חיים. פעמיים. מתחת לכל הקיטורים, הציניות ושאר האמירות שאני חולקת אתכם ברגעי הקושי (או סתם כדי להצחיק) מדובר במשהו נפלא, מופלא ופלאי. הבעיה היא שכל הפלא הזה מגיע בעסקת חבילה עם קילוגרמים עודפים שמסרבים בעקשנות לרדת, עודפי עור שמספיקים ליצור עוד ילד (או שניים), סימני מתיחה ושאר ניסים ונפלאות. ועוד לא דיברנו על בעיות האינסטלציה הנלוות לכל הפלא הזה והמבינה...

Continue Reading

לפני כמה שבועות הלכתי למרתון סטאנד אפ נפלא בשם "נשי ותהני" בניצוחן של סטאנדאפיסטיות מצחיקות עד דמעות ובשפה שגרמה לתלתלי להאדים. אחת הסטנדאפיסטיות בשם נגה דאנג'לי סיפרה שהיא חזרה מטיול באיטליה עם בנה בן השנתיים והמסקנה שלה היא שזה מדהים כמה אנחנו (ההורים) מוכנים לשלם כדי כמעט ליהנות בחו"ל. ובמילותיה שלה: "לנבוח על הילד ולעמוד ליד אנשים שבאמת נהנים".  אם הזדהתם, חפשו את...

Continue Reading

אין דבר מרגיז יותר מלשמוע דוגמנית יפהפיה שבורכה בכל מה שאפשר להיות מבורך בו מצהירה בראיון ראשון אחרי לידה (שהייתה עבורה "חוויה אלוהית" ולא סיוט של 24 שעות כמו הלידות של עבדתכן הנאמנה) בעינים בורקות ש"האמהות שינתה אותה". ובכן, גם אותי היא שינתה. נהייתי עייפה, קוטרית וקצרת רוח. ואם כל זה לא מספיק, באופן בלתי נשלט אני מוצאת את עצמי עושה שלל דברים...

Continue Reading

להיות אמא זה ענין מאתגר. להיות אמא לשניים מאתגר כפליים. להיות אמא שבעלה עובד בשבת והיא לא רוצה לוותר על צילומים לפוסט בזמן שהילדים מתרוצצים וצועקים מסביב זאת כבר משימה שראויה למדליה. החלטתי שזו העת לפרגן לעצמי ברוח האולמיפיאדה והתקשטתי בשרשרת המדלייתית הנפלאה הזו שעוצבה על ידי המעצבת  Shicoo (ואם תתאזרו בסבלנות עד סוף הפוסט תגלו איך גם אתן יכולות להיות הבעלים הגאים של...

Continue Reading

מתי בפעם אחרונה מצאתם את עצמכם מתגלגלים באושר על הדשא כמו ילדים חסרי דאגות? הרשו לי לדייק: מתי בפעם האחרונה מצאתם עצמכם מציגים אושר פוטוגני מבוים ומלא מודעות עצמית בשביל להשיג פריים אחד איכותי? בתור בלוגרית וצלמת חובבת אני עומדת באופן קבוע על המשמר בחיפוש מתמיד אחר פריימים טובים ואני לא בוחלת באמצעים: אם צריך אשחד את הגדולה שלי בקאפקייס כדי להעמיד אותה...

Continue Reading

החודש חזרתי לעבוד אחרי חמישה חודשי "עבודת לידה" וזה זמן מצוין לנער את עייפות החומר מהשגרה היומיומית, להפסיק לקטר לרגע על הלילות הארוכים מידי ולסכם את ה"חופשה" הכי מעייפת שיש.  אז ככה זה התחיל. אם נשים רגע בצד את 12 השעות שקדמו לרגע הקסום הזה שבהן ניבלתי את הפה בניבולים שלא היו מביישים גם את הראפר הגס ביותר, מדובר בסך הכל בהתחלה פסטורלית...

Continue Reading

בשנת 2012 אחרי 8 שנים בתל אביב, שלוש דירות מעופשות במחיר מפורז, חתונה אחת, שמונה חודשי הריון ואינספור דו"חות חניה עזבתי את תל אביב לטובת חיי משפחה פרובינציאליים בהרצליה. בתור אמא עם מעט מאוד זמן פנוי גיחותיי לתל אביב מתרחשות בעיקר בימי חופש מתוכננים היטב, ובמילה אחת: תיירת שלי גרוס הלוא היא המלבישה כתבה שאם נגזר עליך להראות כמו תיירת השתדלי להראות כמו תיירת...

Continue Reading

בתור מי שנולדה באייטיז (יש עשור אחר??) ואוחזת בתלתלים ונמשים להכביר השם "מולי ריינגולד" נזרק לכיווני לא פעם ולא פעמיים. אם אתם זוקפים גבה למשמע השם זה בעיקר אומר שאתן צעירות מידי. או בנים. אחסוך לכם את הריצה לגוגל ואספר שמדובר בכוכבת נעורים מהאייטיז בעלת שיער כתום במיוחד, עור לבנבן ונמשים. והיא הורסת. או לפחות הייתה כי כמו הכריות בכפתיים, השיער הנפוח מידי...

Continue Reading

ליודעי דבר הביטוי Suit up חייב להעלות חיוך על השפתיים. הביטוי הוא פרי לשונו החדה של בארני סטינסון מהסדרה "איך פגשתי את אמא" שמשמעותו בתרגום חופשי "לבש את החליפה" או אם תרצו "תחלפו". בעוד שבארצות הברית נמצא עניבות וג'קטים בשפע, מדינתנו הלוהטת מאופיינת בקרוקס (והגיע הזמן שמישהו יטפל במחדל האופנתי הזה) והוויאנס ופחות במראה המעונב אבל אפילו אצלנו אפשר למצוא חולצות עם צווארונים....

Continue Reading

בחיים ישנם שני מועדים שראויים לשמלה לבנה: חתונה של מישהי שאת מתעבת במיוחד וחג שבועות. שבועות הוא חג חגיגי במיוחד משום שלהבדיל מהרבה חגים עבריים אחרים שבהם אנחנו חוגגים פעם אחר פעם את יציאתנו בשן ועין מעוד נסיון להכחיד אותנו (ואולי אחרי 2000 שנה כאלה הגיע הזמן שמישהו יבין את הרמז...) שבועות דווקא נחגג בקונוטציה חיובית: חג מתן תורה. אם נשים רגע בצד...

Continue Reading

זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שימצא האופורטוניסיט שיהפוך את מותו בטרם עת של דיוויד בואי לעוד הכנסה מוצלחת. הפעם בתפקיד האופוטורניסטית לא אחרת מאשר מנגו שיצאה בליין חולצות ייחודי עם תמונתו של בואי מלפנים ולוגו הנושא את שמו מאחור. במנגו כנראה הבינו שחלקנו (כלומר אני) סאקרים לא קטנים כי מעבר לכך שהחולצה מושכת לתוך הרשת קהל צרכנים שלא בהכרח מזדהה ברגיל...

Continue Reading

ילדים הם שמחה. בעיקר לסבא וסבתא. או כשהם ישנים. וחוץ מהעובדה שהם מכניסים הרבה צבע, ענין ומשמעות לחיים הם עושים דבר נוסף: מחרבים כל זכר שהיה לאינטימיות הזוגית. אז איך בכל זאת אפשר להפוך להורים ולשמור על מעט חיבה הדדית (שלא לדבר על פרגון ותשוקה)? קבלו את הטיפים שלי. שרשרת מלבנים : kolvert; שרשרת ילדים: Liliana ...

Continue Reading

בתור מי שהפכה לאחרונה אמא למשפחה מרובת ילדים (שניים), הרשו לי לנדב מניסיוני הרב (ביפן גם שניים נחשב הרבה) מהם חמשת הדברים שכל אמא חייבת שיהיו לה כדי לשרוד את התקופה המאתגרת בחייה: משהו לנעול: אישה אמיתית לא צריכה סיבה כדי להתחדש בעוד זוג אבל חופשת לידה היא הזדמנות אמיתית להגדיל את הנתח שלך בארון ולדחוק עוד קצת את בן זוגך שגם ככה...

Continue Reading

בתור בלוגריות אופנה אני ולילו יודעות להעריך איחור אופנתי משובח. אז באיחור שכזה יצאנו לחגוג יחד את ימי ההולדת שלנו שנחגגו במרס (לילו) ובתחילת החודש הזה (עבדתכם הנאמנה) ומסתכמים יחד לגיל 65 -  גיל שמצדיק חגיגה מפנקת. כמו כל אירוע ראוי לציון, גם שלנו נחגג עם הרכיב ששום חגיגה אינה שלמה בלעדיו - הפחממה, ואת יום הבילויים שלנו התחלנו בבית הקפה הטבעוני והטעים להפליא...

Continue Reading

אחרי שביכיתי בפוסט הקודם את נהי האם העברייה, אני חשה צורך להעלות את המורל עם גאווה לאומית. אז יש לנו את וויז, את הטפטפות ואת כיפת ברזל אבל אני פה כדי להוקיר את התנובה המקומית שלנו מהסוג שתולים בארון. יש לנו אופנה מקומית נהדרת ונדמה שהיא לא מספיק באה לידי ביטוי ברחוב. יש לנו מעצבים מקומיים מקוריים ונפלאים והקולקציות שהוצגו בשבוע האפנה בתל...

Continue Reading

"ויאמר אליו, אברהם ויאמר הנני.  ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המריה; והעלהו שם לעלה, על אחד ההרים, אשר אמר אליך." (בראשית, פרק כ"ב) מבלי לעבור את גבול ה- Too much information (מבלי להתייחס לביצועים, אלא רק לתוצאה) הרשו לי לשתף באינטימיות שהתינוק שלי נוצר בשבוע שבו חל יום הזיכרון בדיוק לפני שנה. כך,...

Continue Reading

שנה חלפה מאז יום ההולדת הקודם שלי (כי ככה למרבה הצער הענין עובד...) וכה יעזור לי האל הנה אני נושקת ל-40 מלמטה ואני כבר בת 36. ביומהולדת 35 (שציינתי בפוסט הזה) כבר חשדתי שאני בהריון. שבועיים לאחר מכן כבר עשיתי הכרות צמודה מידי עם האסלה ויחסינו הסתיימו כעבור חמישה חודשים ורק לאחר שהרופא החליט לתת לי כדורים נגד הקאות. כשנגמרו ההקאות התחילה העייפות...

Continue Reading

אחרי שלושה ימים לבדי עם שני הילדים (שהם הכי נפלאים, הכי חמודים, הכי יפים והכי הכי משגעים. את אמא) יצאתי גם אני לחירות קצרה ונסעתי לירושלים למתחם האופנה בפסטיבל הגיקפיקניק חמושה בעלמת הזיגזג האהובה עלי, מצלמה וזוג נעליים נוחות. בתור גיקית כשרה למהדרין (בוגרת אינספור חבורות D&D ותולעת ספרים מדופלמת) הוזמנתי לסקור אפליקציה חדשה ומעניינת שהוצגה בפיקניק על ידי חברת Jumpr.  גם גיקית...

Continue Reading

עגילים: Darios אין דבר שמסמל יציאה מעבדות לחירות כמו לבישת שמלת אוברסייז לשולחן החג, כזו שאפשר לתפוח בה בנחת תוך יישום המסורת היהודית עתיקת היומין של בליסה בחברותא. השמלה לא הייתה הבחירה הראשונה שלי לליל הסדר למרות שמדובר באחד הפריטים המיוחדים שיש לי בארון (ומדובר בתחרות קשה) אבל שמלה היא אופציה פחות ידידותית להנקה. במקור בניתי על חצאית וחולצה אבל למרבה הזוועה שלוש...

Continue Reading

חופשת לידה היא הזדמנות מצוינת לעשות את כל אותם דברים שתמיד רצית לעשות באמצע היום: לשבת בנחת בבית קפה תל אביבי ולבהות בים. אמנם ימי הביקיני שלי חלפו כבר לפני חמש שנים ושני הריונות והעור המנומש שלי גם קודם לא היה חבר של השמש אבל אין דבר נחמד יותר מסיור בבוקר יום אביבי בנמל תל אביב שגדוש באמהות בחופשת לידה ונראה כמו אזור...

Continue Reading