שנה חלפה מאז יום ההולדת הקודם שלי (כי ככה למרבה הצער הענין עובד...) וכה יעזור לי האל הנה אני נושקת ל-40 מלמטה ואני כבר בת 36. ביומהולדת 35 (שציינתי בפוסט הזה) כבר חשדתי שאני בהריון. שבועיים לאחר מכן כבר עשיתי הכרות צמודה מידי עם האסלה ויחסינו הסתיימו כעבור חמישה חודשים ורק לאחר שהרופא החליט לתת לי כדורים נגד הקאות. כשנגמרו ההקאות התחילה העייפות וכאבי הגב. כך יצא ששנה משמעותית של יומהולדת 35 התנדפה לה, ולכן החלטתי ששנת 36 תהיה שנת פיצוי ואחגוג אותה כאילו אני רק בת 35.
יום הולדת הוא זמן לחשבון נפש ובאמת שדגדג לי לרגע לעשות פוסט בסגנון "35 סיבות להיות מאושרת" אבל למצוא 35 סיבות זו משימה לא פשוטה לצינקנית שכמותי, כי בזמן שאנשים אחרים יושבים ומסתכלים על חצי הכוס המלאה, אני עושה שופינג. איש איש(ה) וכשרונו. לכן החלטתי ללכת על רשימה מצומצמת אך ממצה של דברים משמעותיים שקרו השנה. 

עגילים: דריוס

שמלה: sistrer m

השנה הספקתי לעלות 12 קילו ב-38 שבועות, 5 מהם עוד לא ירדו...

בהתחשב בעובדה שהתחלתי את ההריון עם עודף של ארבעה קילו שנסחבו מההריון הקודם, הרי שמדובר כבר בעודף של 9 קילו... אבל היי, עכשיו שבאמת אין לי מה ללבוש לפחות יש לי תירוץ אמיתי לשופינג. 

מאז שאמי חלתה בסרטן ונפטרה, למדתי להעריך את הדברים הקטנים והמובנים מאליהם כמו רגעי השגרה המשפחתיים. אם לשים לרגע את הציניות בצד, כל שנה נוספת עם בני משפחה מסביב היא מתנה. 

אמנם הזדקנתי בעוד שנה אבל יומהולדת זו הזדמנות טובה לקבל מתנות שערוריתיות. בבוקר יומההולדת הפתיע אותי בעלי עם מצלמה חדשה (ניקון D7100) והוכיח לי שוב שבחיים האלה הוא המתנה האמיתית שלי. 

החיים הם מה שקורה בין שינה לשינה. השנה ובעיקר בחודשים האחרונים איבדתי לא מעט שעות שינה - הרבה יותר מאשר בסיבוב הראשון עם הגדולה. אמנם העייפות אינה מיטיבה עם עור הפנים אבל גיליתי שכשמתדלקים עם מספיק כוסות קפה ביום אפשר להמשיך ולבעור. 

ולגראנד פינאלה, גם את הקטנצי'ק שמשמאל קיבלתי השנה :-)