גשם של צהוב

10:10:00 PM

מתי בפעם אחרונה מצאתם את עצמכם מתגלגלים באושר על הדשא כמו ילדים חסרי דאגות? הרשו לי לדייק: מתי בפעם האחרונה מצאתם עצמכם מציגים אושר פוטוגני מבוים ומלא מודעות עצמית בשביל להשיג פריים אחד איכותי? בתור בלוגרית וצלמת חובבת אני עומדת באופן קבוע על המשמר בחיפוש מתמיד אחר פריימים טובים ואני לא בוחלת באמצעים: אם צריך אשחד את הגדולה שלי בקאפקייס כדי להעמיד אותה בפוזה צילומית. הכל כשר באהבה והעמדה.
פריים פוטנציאלי שכזה נגלה אלי בביקור השבועי שלי בבית אבא ביבנה: מחזה משובב של פריחה צהובה נפלאה שנשרה לאיטה מהשיח ומילאה את הדשא בשטיח צהבהב של פרחים צהובים. אז עשיתי את הדבר ההגיוני המתבקש עבור אישה שנושקת את גיל 40 מלמטה: התגלגלתי על הפרחים והעמדתי את אחי על כיסא עם מצלמה. 
שרשרת: מלכה תכשיטים



אל תתנו לחיוך להטעות אתכם: זה לא אושר זאת פדיחה. מימיני הגדולה צועקת: "אמא, מה את עושה" ומשמאלי התינוק מביט בי בתמהון במבט שאומר ללא המילים שהוא עוד לא למד להגיד: "אמא את פדחנית". אבל מה לא עושים בשביל תמונה טובה לאינסטוש. 


וכאילו שלא הובכתי מספיק, לקראת סוף סשן הצילומים מצאת את עצמי מתפתלת מכאב חד וממוקד באזור התוכעס. כנראה שבמסגרת שלל התגלגלויותי אספתי על הדרך חרק בעל ארס שבחר במקום אסטרגטי להוציא את חמתו. 






נעליים: שני בר

לסיום החלטתי לזחול מתחת למקור הפריחה הצהובה בתקווה להשיג פריים מנצח של גשם צהבהב שנושר על תלתלי. כשזחלתי ונכנסתי מתחת לשיח גיליתי שהתפרצתי למסיבה של דבורים שחגגו על הפרחים המתקתקים. אח שלי צע(ח)ק שאני משוגעת ואני בתשובה צועקת "תצלם כבר". שפת הגוף הנרתעת אומרת הכל.


ולסיום קבלו את אחי - גבר שבטוח בגבריותו ולא חושש ללבוש וורוד. מומלץ בחום לכל גבר. 


You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר