זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שימצא האופורטוניסיט שיהפוך את מותו בטרם עת של דיוויד בואי לעוד הכנסה מוצלחת. הפעם בתפקיד האופוטורניסטית לא אחרת מאשר מנגו שיצאה בליין חולצות ייחודי עם תמונתו של בואי מלפנים ולוגו הנושא את שמו מאחור. במנגו כנראה הבינו שחלקנו (כלומר אני) סאקרים לא קטנים כי מעבר לכך שהחולצה מושכת לתוך הרשת קהל צרכנים שלא בהכרח מזדהה ברגיל עם הקו העיצובי של המותג, בעוד שחולצות טי אחרות עולות סביב ה-70 שקלים החולצה הייחודית של בואי עולה 99 ש"ח. מסתבר שלפראייריות יש מחיר והוא נקוב. אני בושה ונכלמת להודות שאני הסאקרית שעליה זה עובד. בואי היה גיבור נעורי (והקדשתי לכך פוסט בשבוע שנפטר) והחולצה הקלישאתית של מנגו לחצה אצלי על כל הכפתורים הנכונים. מה אומר - גאונות שיווקית מהזן הנחות ביותר. להגנתי אספר שרכשתי עם גיפטקארד שקיבלתי כך שהיאוש (והמינוס) נעשה יותר נוח. 

צמיד של אילי גורן, תיק מייקל קורס

מכנס פייטים מזארה

תמר החליטה לפרגן לנו את הסרט "אליס בארץ המראה" במתחם ה VIP של יס פלנט ודיוויד נראה לי כמו בחירה מתבקשת למפגש עם חייזר עגמומי ונפלא אחר: ג'וני דפ (בתפקיד הכובען).

הסרט הוא המשך ישיר של הסרט הקודם "אליס בארץ הפלאות" והסיפור מתרחש כמה שנים אחרי שהסתיים הסיפור הראשון. מעבר לעובדה שהסרט יפה ואסתטי באופן מפעים הוא עתור במסרים פמניסטיים משובבי לב וציטוטים נפלאים שיזכרו לדראון עולם.


אמא של אליס: "את תמיד חייבת להתווכח על כל דבר"?
אליס: "לא. אבל זה הרבה יותר כיף ככה."



בתור ג'ינג'יות כשרות התענגנו על המסרים האקטיבסטיים. וגם על העוגות בבופה.




וכהרגלנו בקודש כיבדנו היטב את המעמד באבזור וקישוט מכף רגל עד תלתל (או גל במקרה של תמר), כי אלוהים (וזה דבר ידוע) נמצא בפרטים הכתומים.