סיפור על בלוגרית, מעצבת יפה ומוכשרת וצלם חתיך ומחונן

9:26:00 PM


את זהר נתיב-גולן הכרתי באינסטגרם. זה התחיל מלייק מזדמן פה, לייק חוזר שם, והפך למגמה מתמשכת. באופן טבעי נמשכתי לצבעוניות שבתמונות האינסטגרם שלה, שמשקפים את האישיות הצבעונית והנפלאה שלה בשילוב עם שרשראות נפלאות וצבעוניות בעיצובה שיש בהן את כל מה שאני רוצה בתכשיט. זהר שהבחינה בהתלהבות הגוברת שלי משלל עיצוביה יצרה איתי קשר וככה החלטנו להוציא את הקשר ההולך ונרקם אל מחוץ לגבולות האינסטוש אל תוך העולם האמיתי.

את הצלם דויד בן-שימול הכרתי בפייסבוק באחת הקבוצות העוסקות בצילום. התמונות המרהיבות שלו בלטו לי מאוד ומפה עברנו לפלירטוט הדדי של החלפת רשמים, טיפים והמלצות על לוקיישנים מעניינים לצילום. היה ברור שמפגש בינינו הוא הצעד המתבקש הבא.

ומה יותר טבעי ונכון מלהפגיש בין כל חברי הרשת החדשים שלי למפגש עתיר יצירתיות? אבל הדרך למפגש המיוחל עתירת מכשולים: זהר בחופשת לידה עם עולל טרי ועוד זאטוט גדול בבית (וכולם באוגוסט בחופש), ואני עם זאטוטה בבית וזאטוט שצומח בבטן ולא מקל במיוחד על החיים בינתיים. דויד כתפארת שמו יצא מלך והעניק לנו את יום שבת בשבוע שבו חל יום ההולדת שלו, וכך הצלחנו להיפגש שלושתנו למפגש שמח, צבעוני, ססגוני, עמוס ביצירתיות וכל טוב. על הדרך שאלתי אותם כמה שאלות על הדרך היצירתית שלהם. 









זהר, מתי התחלת לעצב תכשיטים ומה גרם לך להחליט לעזוב עבודה יציבה לטובת עיצוב תכשיטים במשרה מלאה?
זהר: התחלתי לעצב תכשיטים בצורה לא רשמית לפני קצת פחות משנה. למדתי את הטכניקות וחקרתי את החומרים וגיליתי עם מה אני מתחברת ועם מה פחות. "יצאתי לאור" באופן רשמי לפני חודשיים כעסק ליצירת תכשיטים.
למרות שעבדתי קודם לכן בעיצוב (גרפי) והיה לי הרבה מרחב יצירתי ופרויקטים מעניינים עבדתי הרבה מאוד שעות והרגשתי שהיצירתיות שלי נשחקת. כשפניתי באופן בלעדי לעיצוב תכשיטים הרגשתי שאני מגלה את היצירתיות שלי מחדש והבנתי כמה זה בוער בי ולכן החלטתי להתמקד רק בזה וכך נולד לו המותג "זורה".



איזה מעצב/ת את אוהבת או מעריכה במיוחד ולמה?
אני מאוד מתחברת לאופנת וינטאג' ואופנת רחוב. מדובר בשני סגנונות לא מחייבים מבחינת האמירה שלהם ואפשר לשחק איתם ולהיות כל יום מישהו אחר ולערבב טקסטורות ובדים. אני מאוד אוהבת את העיצובים של רשת אורבן אאוטפיטרס, רוני קנטור ולאחרונה גיליתי מעצבת חדשה עם עיצובים נפלאים בשם ליאת רזיאל שמעצבת בגדים שמתאימים לעבודה או לפגישה כיפית עם חברה.


מה נותן לך השראה?
השראה יכולה להגיע מכל דבר שאני פוגשת, אבל לאחרונה שמתי לב שעיקר ההשראה מגיעה אלי ממוזיקה, תרבות ואוכל. משהו באלמנטים האלה ובעיקר משילוב של כל השלושה, מייצר אצלי תמונה של תכשיט ושל האישה שתענוד אותו.



זה האתר הנפלא של זהר שממנו ניתן להזמין את השרשראות הנפלאות שלה. המשלוח חינם ולרגל ראש השנה מבצע שווה במיוחד: על כל הזמנה צמיד מתנה. 











דויד, מתי התחלת לצלם, ואיך בכלל הגעת לזה?
דויד: נמשכתי לצילום בגיל מאוד צעיר אבל הפעם הראשונה שקניתי מצלמה משלי הייתה אחרי צבא לכבוד הטיול הגדול - מצלמה מסוג Fujifilm.
תמיד נמשכתי לאמנות והרגשתי שאני יכול לבטא את זה בצורה הטובה ביותר דרך תמונות, ולכן באופן טבעי התחברתי לצילום בכלל ולצילום רחוב בפרט משום ששם אני מוצא את עצמי מספר סיפור דרך המצלמה.


איזה צלם/מת אתה אוהב במיוחד ולמה?
דויד: בצילום כמו במוזיקה, קשה לי למצוא אחד ספציפי שמהווה מקור השראה. אופן הצילום שאני מכוון אליו לאחרונה מושפע מהרבה אנשים וטכניקות שונות כמו למשל של הצלם Jill Greenberg או צלם הרחוב James Maher.

מה מעורר בך השראה?
דויד: מה שמעורר בי השראה יותר מכל דבר אחר זה אנשים. אני מאוד אוהב לצלם אנשים בתנועה, אנשים ברחוב, פורטרטים של אנשים, צילומי אופנה וילדים.

זה חשבון האינסטגרם המרהיב של דויד, וחוץ מלהתרשם מהצילומים המרהיבים שלו וכמויות הכישרון שנשפכות משם, אפשר גם לפנות אליו דרך המייל  davidbsphotography@gmail.com לבקשות לצילומים, הזמנות לצילומי אירועים מיוחדים ובקשות לשיתופי פעולה.


אי אפשר לסיים את הפוסט בלי להתייחס גם למה שאני לובשת. חולצת הפסים הנעימה והמכנס האפור שמשרתים אותי נפלא בימים תפוחים אלה הם של צמד המעצבות אלף אלף. השמלה השחורה של יעל אדמוני. הסנדלים של יונייטד ניוד וכל השרשראות פרי עיצוב של זהר. 

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר