כשפתחתי את הבלוג לפני כמעט שנתיים היו לי כמה מטרות. הבלוג הוקם בקול תרועה כשנה לאחר שהפכתי לאמא. הרגשתי שבתוך השילוב של עבודה + אמהות איבדתי בדרך את הקול הפנימי שלי וחיפשת דרך להגביר בחזרה את הווליום. 

בנוסף, בתור סטייליסטית בעברי המאוד מאוד רחוק וחובבת אופנה מושבעת התגעגעתי לעיסוק כלשהו באופנה אבל לא כזה שיחליף את ה - Day job שלי אלא כתחביב להתמסר אליו בזמני ה(לא)פנוי.

חברה נפלאה הציעה שאפתח בלוג - פלטפורמה מצוינת שתיתן לי הזדמנות להוציא החוצה את מה שיש לי לומר על אופנה ולהניח סוף סוף לבעלי האומלל שנאלץ בעל כורחו לשמש כאוזן הקשבת להגיגי הבלתי פוסקים בענין אופנה, והוא בכלל אוהב כדורגל...

צמידים - גדיר סלייח שהיה לי העונג לארח בפוסט הזה.

וכך, ביום 10.12.13 פרסמתי את הפוסט הראשון בהתרגשות רבה, שהיה עדיין גולמי ומחוספס. כמעט שנתיים אחרי, כישורי הכתיבה התחדדו, המצלמות השתדרגו ועיצוב הבלוג השתכלל. Mission accomplished. אבל לפעמים החיים מזמנים הפתעות לא צפויות בדרך (ולא מהסוג שרץ לעברך עם מברג ביד...) והמתנה הנפלאה ביותר שקיבלתי מהבלוג ושלה לא ציפיתי היא האנשים הנפלאים שנכנסו לחיי מלאים ביצירה, השראה וטוב לב. חלקם גם נכנסו לי עמוק עמוק לתוך הלב.
אחת מהן היא לילו - הלוא היא The zig zag girl בלוגרית וכותבת שנונה ויפהפיה בעלת לשון פיוטית ופנים של מלאך. מעבר לכשרון הכתיבה שלה, הרגליים הארוכות והעיניים התכלת הללו לילו קיבלה החלטה אמיצה לשפוך את כל קרביה בלי מסננת במסגרת הפוסטים שלה והעמוד שלה בפייסבוק. אי אפשר שלא להתאהב בה.
לילו לובשת: שמלה של "מוחיטו קולקשן" מרומניה. אני לובשת: שמלה מהארון של חברה טובה.
אחרי חודשים של תגובות אוהדות הדדיות בפייסבוק ובבלוג ירדתי בוקר אחד לקנות קפה ונתקלתי במחזה המרנין ביותר שאפשר לייחל לו בבוקר של יום עבודה: לילו ישובה בכניסה לרולדין עם משקפי שמש צבעוניים, כוס קפה ותיק צהבהב משגע מבית מדוזה. וכך גילינו לשמחתנו שלא רק המרחק הרגשי בינינו התקצר, אלא גם הפיזי.

כיאה לשתים שהתרגלו לתעד את מעשיהן, תחושותיהן, מלבושיהן ומעשי היום יום ברחבי הרשת (לאחרונה גיליתי שהמילה התקנית היא בכלל מרשתת...), ורגע לפני שלחיי מגיח האדון החדש שמתבשל היטב בכרסי הטופחת, החלטנו לצאת בפיקניק הלל לכוח הנשי הזה מלוות בבנותינו המשגעות, והכל תחת עדשתה המיומנת של הצלמת הנפלאה שירלי סוויסה שהצליחה לתפוס את רגעי הקסם שלנו באסתטיות נפלאה שגורמת ברגעים אלו ממש לאנני ליבוביץ להתיירק (גילוי נאות: אני לא בטוחה ש"להתיירק" היא מילה אמיתית). את הצד של לילו אתם מוזמנים למצוא כאן.

עגילים - פאולה ביאנקו. נראו גם כאן

כובע - גולף

זה המקום להגיד המון תודה לצלמת שירלי שהשקיעה מזמנה, כשרונה ועדשת מצלמתה כדי שהפוסט הזה יקרום עור וגידים. שירלי מתמחה בצילומי ילדים, משפחה, הריון וצילומי תדמית ואתם מוזמנים לעקוב אחרי הצילומים המרהיבים שלה בעמוד הפייסבוק שלה או בגלריית האינסטגרם הקסומה שלה.