בילדותי אהבתי לאסוף חיות נטושות. הזן המככב השתייך למשפחת החתולים (אבל גם כלבים, אפרוחים, צבים, קיפוד ואפילו אווז). עשרות חתולים נטושים עברו אצלנו בבית ובגינה. כשמידי פעם רציתי להשאיר עוד חיה בבית (שהיה כבר מאוכלס בחיות), נענתי בשלילה בנימוק "כשתגורי לבד את תחליטי. בינתיים אני מחליטה."
והנה בא היום ועברתי לגור לבד עם בן זוגי. ראשונה הצטרפה אלינו הכלבה צ'ינה. בהמשך, דיברנו גם על להביא חתול, כשהבחירה בחתול אמורה הייתה להיות משותפת. אבל דברים התגלגלו קצת אחרת...
אחר הצהרים אחד, שבמקרה היה גם היום בו קבענו עם המשפחות באולם אירועים שתכננו לקחת בשביל החתונה, ישבתי בעבודה, וקיבלתי מייל של אחת העמותות עם אינספור תמונות של חתולים כשלצידן כתוב כי אם לא ימצא להם בית הם יורדמו. בלי לחשוב, לקחתי את התיק ונסעתי לצער בעלי חיים בתל אביב. תוך כדי שאני עומדת בפקקים, אני נזכרת שאני צריכה להיות עוד שעה באולם אירועים ומבינה שאין לי הרבה זמן... כשהגעתי עברתי במתחם החתולים שנשפו עלי בפחד, ואז הגעתי לכלוב של חתול אפור ויפהפה, שחייך אלי כמו באודישן ל"עליסה - גרסת המציאות" והתחכך בי בחיבה. זהו! בחרו בי! במהירות שיא סיימנו את כל הבירוקרטיה והחתול הוכנס לקופסה ואלי לאוטו.
הבנתי שאני מאחרת, ובדרך התקשרתי לבעלי ואמרתי את הטקסט הבא: "אל תכעס. אני מאחרת. אה, וחוץ מזה גם הבאתי חתול..."
כשיצאתי מהאוטו והוצאתי את הקופסה עם החתול, שמתי לב שהיא מעט כבדה... רק כשהגעתי הביתה והחתול יצא החוצה, הבחנתי שמדובר בחתול מעט גדול מהרגיל. ובמעט, אני מתכוונת להמון. מסתבר שג'וני הוא חתול מיוחד ששוקל מעל 10 קילו, וגם סובל ממעיים רגישים...
הגענו לפגוש את המשפחות באולם, התנצלנו על האיחור וסיפקנו את ההסבר המשעשע. אמא שלי הסתכלה על בעלי במבט משועשע שאומר: "מזל שזאת כבר לא בעיה שלי..."
עברו מאז יותר מחמש שנים, וג'וני הוא תוספת מאושרת למשפחה שלנו. הפוסט הזה, מוקדש לו.
גרביונים מהחנות המקוונת "אין שניה לך" במרמדלה מרקט, שמלה של אלף אלף (ישנה) ונראתה גם כאן, נעליים (ישנות) מקאפל אוף, טבעת של אילי גורן, שרשרת של רותם אגמון, תיק של דניאלה להבי.
אם בא לך לקחת את חיבתך לחתולים עוד צעד קדימה, תראי מה הכינו לך ב- ASOS
המשך סופשבוע חורפי ומקסים.
- 2:38:00 PM
- 0 Comments