שנה בורוד
11:18:00 PM
אז איך להתחיל את השנה החדשה? אמא שלי תמיד אמרה שאין כמו ללבוש לבן בערב חג, אבל במקרה שלי, לבן על לבן + זאטוטה שאוהבת לאכול בידיים ולגלות חיבה פיזית מרובה לאמא תוך כדי, המממ, לא הרעיון הכי מוצלח. במקור תכננתי ללבוש שמלת בלרינה שחורה ארוכה ולפזז בפוזות א-לה פרימה בלרינה אבל תוך כדי ארגון הארון נזכרתי בשמלה הזאת ותכניותי השתנו: למה לא להתחיל את השנה בורוד? אז לכבוד תחילתה של שנה חדשה, קבלו פוסט ורדרד ומתקתק במיוחד.
שמלת הסוכריה המשמחת הזו של סיגל דקל מביאה איתה גם זכרונות מתוקים. השנה הייתה 2006, הימים ימים שחורים של חרישה אינסופית למבחני הלשכה של לשכת עו"ד וכאב ראש מתמשך. בלב האפילה, אמא שלי הכריחה אותי לעצור את הלימודים, ולבוא איתה לבנין פנורמה בדרום תל אביב שמאגד חלק מהסטודיואים של המעצבים הכי שווים, ולחגוג איתה בסיילים מפנקים במיוחד. לשמחתי היא לא הרפתה ולא התרגשה מהפרצוף החמוץ שהסתובבתי איתו באותם ימים. יצאנו מאותה מכירה עם אוצרות מופלאים וביניהם גם השמלה הזו שעלתה 150 ש"ח. הנעליים של אימלדה, השרשרת של אפרת קסוטו ונראתה גם כאן.
לסיום ולברכת שנה טובה, בחרתי בתמונה של הבלוגרית הורדרדה והנפלאה pink with style גם כי התמונה מקסימה ומשקפת את רגשותי, וגם היא יודעת לעבוד עם תכניות עיצוב גרפי הרבה יותר טוב ממני...
אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לבעלי היקר שבין שלל כישוריו משמש כצלם הבית של הבלוג, ונאלץ להקריב את עצמו במהלך הצילומים לפוסט הזה קרבן ליתושה מוצצת חמדנית במיוחד שלא הצליחה להתאפק אחרי אחת וחזרה לעוד 5 כאלה ;-)
0 תגובות