אני

8:23:00 PM

אחרי פתיחת הבלוג בקול תרועה שבוע שעבר, חשבתי שנכון לספר קצת על עצמי. נולדתי בדרום תל אביב, ובגיל 3 עברתי ליבנה ושם העברתי את מרבית שנות ילדותי. כילדה שחייתה בעיר קטנה, שנשקה לתל אביב העיר הגדולה, תמיד ערגתי לתל אביב, והסתכלתי בקנאה על תל אביבים אמיתיים. 
בגיל 24 עברתי לתל אביב לדירה מג'ויפת, מתפוררת, קטנה וישנה במחיר שכירות מופקע, מאחורי דינזגוף בין גורדון לבן גוריון. אבל התאהבתי מעל הראש. איזה כיף היה לרדת לקנות קרטון חלב ועל הדרך לקנות שמלה. איך אהבתי להסתובב ברחובות בלילה, ולהסתכל על חלונות הראווה. בתקופה הזאת, התחלתי לעשות קצת עבודות סטיילינג, אבל במקביל, התחלתי התמחות בעריכת דין. בגלל שמרבית ההפקות היו בשעות שבהן הייתי בהתמחות, לא יכולתי להמשיך את העיסוק בסטיילינג והוא נזנח. 
אבל האהבה לאופנה ולעיסוק באופנה נשארה, וכל עוד גרתי בתל אביב, סיפקתי את היצר על ידי הסתובבויות בעיר ושטיפת העיניים בכל היופי הזה. 

לפני 4 שנים התחתנתי. 

לפני שנתיים נכנסתי להריון. ועם ההריון, באה ההבנה הכואבת, שבתל אביב אהובתי לא נוכל להשאר. לפני קצת יותר משנה עברתי להרצליה, ואז גם ילדתי אותה. 

"אל לבבכם המתהלם כדופק 
מכונות חשמל בזעקת אורות
ברגליכם שדשו את האופק
בעקבות ההורה והפוקסטרוט"

את שיר האהבה היפה הזה, הקדיש אלכסנדר פן השובב לא למאהבותיו הרבות, אלא לתל אביב (אהב את תל אביב מסיבות אחרות ולא פחות חשובות: אלכוהול ונשים צעירות). 
המחשבה על הבלוג באה מהחלל שנוצר מהעזיבה של תל אביב. במקום להיות מוקפת באופנה של אחרים, החלטתי ליצור את שלי. אז כאן מתחיל המסע שלי. ואני שמחה ומודה לכל מי שקורא ומצטרף אלי :-) הגעתי כבר ל- 400 צפיות בבלוג וזה מרגש!
ולסיום, תמונת הכניסה לבית שלי. תזכורת שהבית הוא איפה שהלב נמצא. 
המשך שבוע כיפי. 


You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר