בין סופה לסופה, יצאה קצת שמש והחלטנו שזאת הזדמנות נהדרת לקחת את הקטנה לפינת החי בפארק הירקון. היה קצת עצוב, החיות נראו מסכנות ומוזנחות והקטנטונת גילתה יותר ענין באנשים שהיו מסביב, והאמת גם אני :-) חבר סיפר לנו פעם בזמן שאשתו הייתה בהריון, שבלילה היה לו סיוט. ובסיוט הוא עמד מול הבית בפארק הירקון וקשר בלונים לעץ. ומסביבו אבות עם ילדים, ואנשים בפארק...

Continue Reading

מגפונים כל ג'נקי של אופנה מכיר את הרגע הזה, שבו העיניים נפגשות ונעצרות על פריט אחד מושלם. הנשימה נעתקת, הלב דופק ובראש יש מחשבה אחת בלבד: חייבת להשיג! החודש גם אני חוויתי רגע כזה, כשבשיטוט מקרי בקטלוג של Xnet נתקלתי במגפון המושלם של United Nude שבמקור עלה 1,000 ש"ח, וזוגות אחרונים נמכרו בשליש מחיר. אז רכשתי אותם בצבע כסוף, במידה שהיא לא המידה...

Continue Reading

יום שבת, חגגנו יומהולדת לבעל. עם שמש חורפית נעימה (למרות שקצת שקרנית) החלטנו לקפוץ ל- T-MARKER שנערך באלנבי 94 ולחפש חולצות שוות לגבר ואולי גם לקטנה.   בגזרת החולצות לא הצלחנו למצוא את מבוקשנו אבל העין שלי צדה את הדבר היפהפה הזה:  בעיצובים היפהפיים של Katia Alpha נתקלתי לראשונה ברשת רזילי, ואח"כ בחנות של מאיה בש. אז לכל מי שטרם הכיר: נא להכיר: https://www.facebook.com/katia.alpha?notif_t=friend_confirmed שמחתי...

Continue Reading

היום הוא יום עם משמעות מיוחדת עבורי. יומההולדת של אמא שלי, שנפטרה ב- 2009. אמא שלי הייתה אחד האנשים הזוהרים והכריזמטים שפגשתי, יפהפיה עם חוש סטייל ויכולות עיצוב נהדרות. היא אהבה לחגוג את החיים, ולפני שנפטרה, ביקשה שבשבעה ובאזכרות לא נהיה עצובים אלא נחגוג לזכרה, כפי שהיא חגגה בחייה.  חשבתי הרבה איך הכי נכון לי להתלבש היום ובחרתי בקומבינציה הזאת: בחרתי בחולצת גולף...

Continue Reading

אחרי פתיחת הבלוג בקול תרועה שבוע שעבר, חשבתי שנכון לספר קצת על עצמי. נולדתי בדרום תל אביב, ובגיל 3 עברתי ליבנה ושם העברתי את מרבית שנות ילדותי. כילדה שחייתה בעיר קטנה, שנשקה לתל אביב העיר הגדולה, תמיד ערגתי לתל אביב, והסתכלתי בקנאה על תל אביבים אמיתיים.  בגיל 24 עברתי לתל אביב לדירה מג'ויפת, מתפוררת, קטנה וישנה במחיר שכירות מופקע, מאחורי דינזגוף בין גורדון...

Continue Reading

"מיליוני אנשים לבד" שר ארקדי בעגמומיות, אבל יש כאלה, שבחרו לתרום ולתת מעצמם עבור הזולת. כאלה הם מתנדבי העמותה לנפגעי תקיפה מינית, שבין היתר יסדו לפני כמה שנים את בזאר "מתלבשות על זה" שכל הכנסותיו קודש לעמותה ופועלה.  האמת היא, שפעם ראשונה הייתי לפני כמה שנים עם אמא שלי, והחוויה לא זכורה לי לטובה. נכון שהמטרה הייתה ראויה, וכך גם כוונותינו, אבל בפועל,...

Continue Reading

פעם לא אהבתי את החורף. וב"פעם" אני מתכוונת כשהייתי תיכוניסטית/חיילת/סטודנטית. כי בחורף אי אפשר ללבוש ג'ינס קצרצר עם גופיית הודו, ובחורף הרבה יותר מבעס לצאת לרקוד ב 24:00 ולחזור בשש בבוקר. אבל אז גדלתי וגם עברתי לתל אביב. וגיליתי את הלחות באוגוסט. ובגיל 30 גם ככה הפסקתי ללכת עם ג'ינס קצר וגופיות. ואחרי שיום שלם רודפים אחרי ילדה בת שנה, למי יש עוד...

Continue Reading

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי בשינקין. הייתי בחטיבה (כיתה ח' או ט'). אני לא זוכרת עם מי הלכתי אבל זוכרת מה לבשתי - לבית ספר הגעתי עם שמלת "ילדה טובה" פרחונית רחבה עד הברך, בסגנון אנטולנה (זוכרים??) אבל מתחת - ג'ינס קצרצר מלא קרעים וחולצת בטן עם ציור מיקי מאוס. אוי הזוועות של אמצע שנות ה- 90! נורא התרגשתי ולמרות שאמא שלי...

Continue Reading

פוסט ראשון של בלוג חדש. חשבתי הרבה מה לפרסם בפוסט הראשון ואיזו תמונה לשים. בכל זאת, רושם ראשוני יש רק פעם אחת. החלטתי לשים את התמונה הזאת, כי יש בה שני אלמנטים שאני מאוד אוהבת: פשטות מצד אחד, עם פריט אחד שהוא one of a kind מצד שני. החולצה המאוד כיפית ונעימה הזאת היא של COS - מותג מבית H&M. למרות שהן מאותו...

Continue Reading