עיתונאית האופנה שלי גרוס ובעלת בלוג האופנה הכי מעורר השראה  - המלבישה, כתבה פעם שאישה צריכה ללבוש פסים לרוחב גם אם נדמה לה שזה משמין, כי פסים לרוחב ישווו לך מראה פריזאי ומי מאיתנו לא רוצה להראות כאילו נחתה היישר מבירת האופנה העולמית (ולמדקדקים עמכם הסליחה. לא מדובר פה בציטוט מדויק אלא זיכרון עמום של אישה הריונית בעיצומה של טפשת. נא להיות סלחנים).

שמלת הפסים המשגעת היא מהחנות של המעצבת שרה בראון, שסיפור ההכרות שלי איתה פשוט ממתין להיספר. עד שעברתי לתל אביב הרכישות התל אביביות שלי נעשו בעיקר בחנויות מרחוב שינקין ומדיזנגוף סנטר. בשנת 2005 עברתי לתל אביב לדירה מתפוררת אך נפלאה מאחורי רחוב דיזנגוף בין גורדון לבן גוריון. ביום הראשון שלי בדירה החדשה, גיליתי חנות חדשה שהייתה ממוקמת בצמוד לדירה שלי - החנות של שרה בראון. בחנות, נתקלתי לראשונה בסגנון שהארון שלי טרם הכיר וידוע בכינוי סגנון אורבני שמתאפיין בקווים נקיים, גזרות מיוחדות ובדים איכותיים - בקיצור ההפך מכל מה שלבשתי עד אז. בחנות קניתי חולצת מעטפת מבד סגלגל מעט שקוף ורך להפליא. הרגשתי כמו תל אביבית אמיתית. כמו שאתם יודעים תל אביבית אני כבר מזמן לא, אבל זאת לא סיבה להפסיק ולצרוך אופנה תל אביבית ואת השמלה קניתי במכירת סוף עונה כשהתחלתי לחפש תלבושות להכניס בהן את הבטן ההולכת וגדלה. 

השרשרת של קרן וולף מהימים שעוד לא הייתה לה חנות אלא רק דוכן קטן בדיזנגוף סנטר והסנדלים של יונייטד ניוד שמככבים פה ה-מ-ו-ן ובצדק. 

תודה לטלי על עוד יום כיפי ועל התמונות המקסימות.