כוכבים

7:14:00 PM

בילדותי ניגנתי על כינור. זה אולי נשמע פיוטי אבל כל מי שהכיר אותי באותה תקופה יעיד בוודאות שכשרון גדול לא ממש היה שם... בשיעורים הראשונים, כצפוי למדתי רק תווים והתאמנתי על סולמות. אחרי אינסוף שיעורים כאלה, החליט יעקב - המורה שלי, שהיה בעל קשיחות רבה נסתרת מן העין (בעיקר בגלל הסנדלים התנ"כיות אותן נעל מעל גרבי מגבת עבות), החליט לתת לי את היצירה הראשונה: שיר הילדים "בין שמיים לענן מנצנץ כוכב קטן". בביצוע, אם לומר בעדינות, לא ממש נצנצתי. וגם לא באלו שבאו אחריו. אחרי 6 שנות ניסורים וחריקות שבהן לא פיתחתי כשרון (אבל השכנים מצד שני, פיתחו יופי של סבלנות), הבנתי את הרמז והשארתי את הכינור לאלה שיודעים להפיק צליל או שניים. 

כוכבת גדולה אני כבר לא אהיה. כנראה שגם קטנה כבר לא, וזאת סיבה מצוינת לשלב אותם במלתחה.











את השמלה המאוד מוצלחת של Note רכשתי ב-100 ש"ח בלבד במכירה ביתית שמישהי עשתה בדירה שלה ביפו. זאת הייתה מכירה מוצלחת במיוחד עם עודפים וסוג ב' של לא מעט מעצבות שפריט רגיל שלהן לא עולה פחות מ- 300 ש"ח. במסגרת השלל שמצאתי שם היו גם מכנסיים מאוד מוצלחות של אלף אלף. הגרביונים של זוהרה, החגורה של אפרת קסוטו (מאוד מאוד ישנה), השרשרת של אילי הגורן והנעליים של myma. 

והנה שמלת החלומות האמיתית שלי, מבית טומי הילפיגר. שלפחות יתגשם החלום הזה :-) 



ולסיום, Let it shine!



ותודה לענת על התמונות שלמקרה שתהיתם, צולמו בימים מעט יותר קרירים. 

You Might Also Like

2 תגובות

טופס יצירת קשר