יום העצמאות השנה מרגש אותי במיוחד, ולא בגלל ההיבט הלאומי שלו (אם כי חייבת לציין שלוסי האריש מאוד ריגשה אותי בטקס הדלקת המשואות). אתמול, התפרסם לראשונה פרויקט מיוחד שעשיתי עבור המגזין האינטרנטי "חורים ברשת" שבו עשרה מעצבים מובילים בוחרים את תמונת העצמאות הפרטית שלהם. קשה לי לבטא במילים כמה שהתרגשתי, והסימליות המיוחדת הזו שהכל קרה ביום העצמאות רק מוסיפה לחוויה בעיני נופך קסום וסימלי. הלוואי ותהיה זו דרך חדשה ומוצלחת, חברים יקרים, אנא החזיקו לי אצבעות :-) אני מרשה לעצמי לבקש טובה אישית (בכל זאת אנחנו מכירים כבר לא מעט זמן): אם אהבתם את הכתבה ב"חורים ברשת" (והאמת, גם אם לא...), אשמח מאוד אם תוכלו לעשות לה לייק ו-share כיד המלך.
יום העצמאות הוא סיבה מצוינת להשקיע בהופעה כחול לבן למהדרין, ומדי הכחול הלבן שתכננתי ללבוש המתינו בסבלנות בארון: חצאית כחולה של אלף אלף וטי שירט לבנה מדליקה של גולף. אבל לאלוהי מזג האוויר תכניות משלו, והחיים, כמו שאמר ג'ון לנון, הם מה שקורה בזמן שאתה יושב ומתכנן תכניות, וכך מצאתי את עצמי עומדת אתמול מול הארון ולראשונה בחיי, הופכת ל-"ה" קלישאה, ולא מוצאת מה ללבוש. לבסוף נבחרו כלאחר כבוד, שמלה של פראו בלאו וגרביונים כחולים. אמנם התוצאה יותר כחול-אפרפר-לבן אבל סומכת עליכם שתגלו הבנה. בכל זאת, אני תיכף בת 35 (ביום שישי עוד שבוע בדיוק) - מעמד לא פשוט לאישה, וזה הזמן לגלות אלי רגישות.
דגל הוא האקססורי הלוהט ביותר.
ולתפארת אלוהי השוקולד.
יום העצמאות הוא סיבה מצוינת להשקיע בהופעה כחול לבן למהדרין, ומדי הכחול הלבן שתכננתי ללבוש המתינו בסבלנות בארון: חצאית כחולה של אלף אלף וטי שירט לבנה מדליקה של גולף. אבל לאלוהי מזג האוויר תכניות משלו, והחיים, כמו שאמר ג'ון לנון, הם מה שקורה בזמן שאתה יושב ומתכנן תכניות, וכך מצאתי את עצמי עומדת אתמול מול הארון ולראשונה בחיי, הופכת ל-"ה" קלישאה, ולא מוצאת מה ללבוש. לבסוף נבחרו כלאחר כבוד, שמלה של פראו בלאו וגרביונים כחולים. אמנם התוצאה יותר כחול-אפרפר-לבן אבל סומכת עליכם שתגלו הבנה. בכל זאת, אני תיכף בת 35 (ביום שישי עוד שבוע בדיוק) - מעמד לא פשוט לאישה, וזה הזמן לגלות אלי רגישות.
דגל הוא האקססורי הלוהט ביותר.
ולתפארת אלוהי השוקולד.
- 6:52:00 AM
- 2 Comments
