ברוח אביב
9:41:00 PM
במקור תכננתי היום להעלות בפוסט הזה צילומים מלפני כמה שבועות שבדיוק סיימתי לערוך. אבל הפוסט הקודם, החושפני והמטלטל פתח אצלי משהו, ופתאום לא התחברתי ריגשית למה שרציתי להעלות, שנראה לי קצת מנצנץ וצבעוני מידי להלך הרוח הזה.
גיל ההתבגרות הוא לא גיל קל. מניחה שכמעט לאף אחד. אני לא מרבה להזכר בתקופה הזאת, גם בגלל שמאז עברו הרבה תקופות אחרות יפות הרבה יותר שבהן דווקא נעים להזכר, וגם בגלל שבין כל שלל משימות היום יום, למי יש זמן להזכר כל כך רחוק?? אבל לתת מודע כוח משלו (ואם לצטט את הגדולה והנפלאה מכולן יונה וולך:"תת ההכרה נפתחת כמו מניפה") ופתאום זכרונות נעורים זורמים להם החוצה בשצף קצף.
בגלל שהבלוג הוא שיקוף של תחושותיי, החלטתי לדחות את הפוסט שתכננתי להעלות (שעמוס נצנוצים וצבעים שבדרך כלל כה אהובים עלי) לזמן אחר, ולהמשיך את רוח הפוסט הקודם, אבל הפעם, כהשראה מרחפת ולא כהומאז'.
החלטתי בפוסט הזה לנסות ולהעביר על רוח אופנת ההופעות של אביב גפן. גפן הולך בדרכם של הגדולים ביותר: דיוויד בואי, פרדי מרקורי, מיק ג'אגר ועוד רבים וטובים, ומחליף במהלך ההופעה כמה וכמה תלבושות שהמאפיין המשותף להן, הוא בסיס של מכנס צמוד בדרך כלל שחור, וחלק עליון תיאטרלי מאוד: נצנצים, פרוות, צבעוניות, העיקר שיבלוט למרחק. לפני ההופעה תהיתי אם זה לא יראה לי בגילנו כבר פתטי. התשובה היא, לא, לא ושוב פעם לא. יותר מעשרים שנה וזה עדיין עובד נפלא.
מכנס דמוי עור של אורלי ירון, חולצת תחרה אפורה של KarinA, ג'קט של H&M, משקפיים מ- e-bay וכמובן נעלי אולסטאר.
את הג'קט הנפלא הזה ראיתי בפוסט הזה של הבלוגרית הצבעונית, המקורית והנפלאה Asia-chic ואחרי שתחקרתי אותה והבנתי שהוא מהעונה, מיהרתי ל- H&M ותפסתי את האחרון שעלה רק 59 ש"ח. הגיטרה אם תהיתם אמיתית לגמרי, ואת ההכרות איתה עשיתי קצת אחרי שהקטנה נולדה כי הייתה לי פנטזיה כזאת שבה אני מנגנת ושרה לה את השירים שאני אוהבת. אבל פנטזיות לחוד ומציאות לחוד ומשלל סיבות שהן בעצם תירוצי עצלנות, לא המשכתי ליישם את החלום. אבל היי, מצד שני ככה התפנה לי זמן לבלוג :-)
2 תגובות