פסקול נעורי
9:33:00 PM
אין דבר נדוש יותר עבור מי שגדל בניינטיז מלספר שהוא היה ילד אור הירח. אז נעים מאוד, אני הילה,וגם אני הייתי ילדת אור ירח. אז אני נדושה. Sue me.
בבבליוגרפיה המוסיקלית שלי בסדר כרונולוגי אביב גפן היה אהבתי השניה. הראשונים אז ותמיד היו הביטלס. אני הייתי בחטיבת הביניים (מתישהו בין כיתה ז' לכיתה ח') והוא בדיוק הוציא את האלבום השני "עכשיו מעונן". אני לא זוכרת מה בו לחץ לי על כל הכפתורים הנכונים: אולי זה בגלל שבאותה שנה עברתי משבר חברתי גדול, ואולי סתם בגלל שתמיד הייתי קצת שונה ומוזרה. האמת, זה לא באמת משנה. אני, ביחד עם עוד כמה מיליארד טועים, הרגשתי שהוא כותב את מה שלא ידעתי עדיין לבטא.
התחלתי לנדוד אחריו ברחבי הארץ (וזה המקום להודות לאבי היקר, שהיה מסיע אותי לשלל הופעותיו וגם בא לקחת אותי חזרה) ולא פספסתי שום מופע מקטן ועד גדול. הושפעתי מסגנון הלבוש: מכנסי ויניל שחורים וחולצות רשת, ואיפור כבד בעיניים בכחול ושחור. ומידי פעם, הייתי מציירת דמעה קטנה שחורה על הלחי.
אחר כך הגעתי לתיכון, ואופקיי המוזיקלים התרחבו. נחשפתי לסגנונות שונים של מוזיקה: מפאנק, דרך הרוק ועד הבריטפופ ואביב גפן התחיל להדחק הצידה. פעם אחרונה שראיתי אותו בהופעה זה היה במסגרת ליל אהבה בצמח לפני שהתגייסתי (ואני כבר כמעט בת 35...).
בצבא נפרדו דרכינו לחלוטין: הוא שינה סגנון מוזיקלי, ואני כנראה בתהליך התבגרות טבעי, התחברתי לקולות וסגנונות אחרים (אביתר בנאי, מאיר אריאל). ואחר כך חלפו להן השנים, והערצה ואיתה גם הצורך למרוד ולצעוק שכחו.
דווקא ככל שאני מתבגרת, מתעורר בי הרצון לחזור ולהתרפק על היסודות שמהם נבנתי, ומאוד התרגשתי כשראיתי שאביב גפן מפיק מופע בשם "נשף רוק - בחזרה לרוקסן". כל גדולי הניינטיז - מופע הארנבות של ד"ר כספר, איפה הילד, כרמלה גרוס וגנר, אוהד פישוף מנושאי המגבעת וכמובן - אחד אביבנו.
התרגשתי. בכל זאת, מפגש מחודש לאחר יותר מ-15 שנה. וההופעה הייתה מדהימה ומרטיטה. ארבע וחצי שעות של רוק ניינטיזי, ניצחי ומצוין. אביב גפן היה ועודנו אחד הפרפורמים הגדולים שידעה מדינתנו אי פעם.
אז לכבוד הנוסטלגיה וגם לקראת פורים הקרב ובא, החלטתי לעשות פוסט מיוחד שכולו הומאז' למראות הגדולים של אביב גפן בניינטיז.
אחרי ארבע וחצי שעות עם דור ילדי אור הירח המקוריים, שנראו יפים, בוגרים וקצת פחות מיוסרים, הגעתי למסקנה שבסך הכל, הדור המזוין יצא מצוין. עכשיו תורנו לדאוג גם לדור ההמשך.
2 תגובות