שבועות
3:05:00 PM
אז נכון ששבועות הוא חג של לבן, אבל אני ולבן, איך לומר: כמו יוגורט וקצפת: לא ברור איפה מתחיל האחד ונגמר השני, אבל רק אחד מהם באמת טעים ;-) תוסיפו לענין ילדה בת שנה וחצי - הבנתם את הרעיון.
לכן מטעמי פרקטיות (על שחור לא רואים כתמים...), בחרתי בשמלה שחורה בגזרת שנות ה-20 שאני מאוד אוהבת, עם רקמה לבנה פרחונית שחשתי שמתאימה לחג. את הזר המסורתי המרתי בסרט עם פרח, ושרשרת פנינים (לא אמיתיות...) להשלמת המראה. השמלה הזו היא אחת האהובות אלי, וקניתי אותה לפני כמה שנים בחנות מאוד מיוחדת ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב, שלא בטוח אם עדיין קיימת. זה היה לפני כ- 5 שנים, בחנות שנמכרו בה רק שמלות שחורות, חלקן וינטאג' יד שניה וחלקן רק בסגנון וינטאג' (כמו זו שלי). מאז לא יצא לי לצערי להגיע לרחוב, אבל אם החנות עדיין קיימת, ממליצה בחום להגיע אליה (וגם לספר לי אם היא עדיין שם).
בניגוד אלי, הבת שלי זכתה בחלק מהגנים השחומים של אבא שלה, ונראית נפלא בלבן. השמלה שלה נרכשה במכירה של העמותה לנפגעי תקיפה מינית עליה סיפרתי כאן, ועלתה 30 שקלים. שווה!
הנעליים של מותג בשם שילה, והן הדבר המשמח היחיד שמצאתי באחד משווקי הנעליים לפני כשנה. בעודי מסתובבת באותו שוק ותוהה לעצמי איך יכול להיות שבפרסום הבטיחו הנחות של עד 50% לפריטים מעונות קודמות, ובפועל אין שום דבר שעולה פחות מ-600 ש"ח? רק הנעליים האלו, הצילו במעט את החוויה הכוללת, ועלו 200 ש"ח. מאז אגב, החלטתי שאני לא הולכת יותר לאירועי מכירות כאלה. הקונספט לפיו אני צריכה לשלם כסף בכניסה על ה"זכות" להוציא עוד כסף בפנים, לא חביב עלי במיוחד. תארו לכם שבכניסה לסופר, הייתם צריכים לשלם עשרה שקלים על ה"זכות" לעשות קניות בפנים. לא כל כך עובד...
לפרידה, כמו סצינת סיום בסרט איכות סינמטקי, אני והקטנה מתרחקות אט אט, מסביב הכל מטשטש, ורק אנחנו נשארות בפוקוס. או במילים אחרות, אתמול גיליתי אפליקציה חדשה בסמארטפון : -) המשך חג שמח
0 תגובות