לכל אחד יש בארון פריט מיוחד שהוא מעולם לא עשה בו שימוש אבל גם לא מצליח משום מה להיפטר ממנו. גם לי יש כמה פריטים כאלה בארון ואחד מהם הוא מטפחת הצוואר. מאז שיש לי אותה (כמה שנים) אני קושרת אותה בדמיוני על צווארי בקשר פרפר ונראית כמו צרפתיה פריזאית ענוגה. אלא שבמציאות נראתי יותר כמו פרודיה צרפתית אבל הסרט שאני חיה בו...

Continue Reading

אמא, אנשים מתחלקים לשני סוגים: אלה שמתבעסים כשמגיע יום ההולדת שלהם ואלה שמתכוננים חצי שנה לפני, וחוגגים אותו כל החודש. את היית שייכת לסוג השני.  אבל לפני חמש שנים וקצת, עצמת עינים, וקפאת לעד בגיל 59. והיום, הגיע לו עוד יומהולדת שקט.  בהתחלה עוד היית מבקרת אותי בחלום, לפעמים עם עוד אנשים ולפעמים לבד. בפעם אחרונה שביקרת היינו רק שתינו. סיפרתי לך שאני...

Continue Reading

הופ הופ טרללה, הבלוג בן שנה! ולכבוד המאורע שאותי באופן אישי מאוד ומרגש, איחדתי כוחות פעם נוספת עם הצלמת המוכשרת אביטל וולץ מבלוג הצילום עוצר הנשימה לילי לופט לסדרת צילומי יומהולדת חגיגית במיוחד.  הבלוג נולד שנה וטיפל'ה אחרי שהפכתי לאמא, ודווקא מתוך המקום הזה - שפתאום חלק גדול ממני כבר לא היה שייך לעצמי, נולד הרצון החזק ליצור משהו שהוא רק שלי ומנותק מכל שאר...

Continue Reading

כשמגיע החורף יש נטיה לעבור לצבעים כהים וקודרים. העובדה שחמש בערב מרגיש כמו אמצע הלילה קודרת מספיק בעיני. לא חבל להקדיר עוד?? אודה ואתוודה שגם ארון החורף שלי מתאפיין בלא מעט צבעים אפרוריים, אבל כדי להכניס קצת צבע לבלוז החורף הזה אני מקפידה לשבור את האפרוריות עם זריקה של צבע משמח. עדיף זוהר. עדיף ורוד.  חולצה לבנה מאנג'י; חולצת אוברסייז שחורה של On'nanoko...

Continue Reading

לכל אחד יש את האנשים בחייו שאת דעתם הוא מעריך, ושמחווה מהם יכולה לרומם ולשמח. לכל אחד יש את המקומות שבהם הוא מחפש חיזוק למה שהוא עושה, איך שהוא עושה ומי שהוא. זה נושא לפוסט מסוג אחר לגמרי (או לספת הפסיכולוג) אבל כתיבת הבלוג מציפה אצלי הרבה מקומות של חוסר ביטחון. דווקא בגלל זה, המקומות הקטנים שבהם אני מקבלת חיזוק למה שאני כותבת,...

Continue Reading

קצת אחרי שיצאה הסדרה משחקי הכס התיישבתי גם אני לראות על מה המהומה. בתור גיקית D&D ׁׁ(מבוכים ודרקונים למי שלא מכיר) לשעבר ציפיתי ליפול מהרגליים כמו שהבטיחו לי כולם. אבל למרבה ההפתעה, ואחרי ששמעתי את המשפט בטון הדרמתי מידי Winter is coming בפעם ה- 367,520 (וזה רק בפרק השלישי!), הגעתי למסקנה שאני והיא זה לא.  וכל זאת על שום מה? כי כמו שוודאי הבחנתם...

Continue Reading

אופנה היא דבר נפלא. היא כיפית, משמחת ומהנה (אותי לפחות), אבל העולם הזה מביא איתו רעה חולה אחת שרבים וטובים ממני כבר ניסחו, חקרו וחפרו: דימוי הגוף הבעייתי. אסתכן בהכללה ואומר שכמעט כל נערה ואישה חוותה מתישהו בעיות של דימוי גוף.  אצלי זה התחיל בתחילת שנות ה- 90 כשאידיאל היופי היו האמזונות היפהפיות קלאודיה שיפר וחברותיה שגופן האתלטי והארוך כיכב אז בכל מקום...

Continue Reading

בגלל מה שקורה ברחובות בימים אלה, החלטתי ללבוש מסר אופטימי בתקווה ש- You are what you wear.  תחת השמש שהלהיטה בסוף השבוע האחרון את הרחובות, חמושות במסר חיובי (בוסה- נשיקה בערבית) יצאנו עם המצלמה החדשה שלי (למתעניינים canon G16) לחפש קצת אופטימיות בנווה צדק.  תוך כדי שאני כותבת את הפוסט מוקרנת ברקע בערוץ 10 הכתבה על הנער מוחמד שנרצח בלינץ' בתגובה לחטיפת שלושת הנערים....

Continue Reading