אמא
2:21:00 PM
אמא, אנשים מתחלקים לשני סוגים: אלה שמתבעסים כשמגיע יום
ההולדת שלהם ואלה שמתכוננים חצי שנה לפני, וחוגגים אותו כל החודש. את היית שייכת לסוג השני.
אבל לפני חמש שנים וקצת, עצמת עינים, וקפאת לעד בגיל
59. והיום, הגיע לו עוד יומהולדת שקט.
בהתחלה עוד היית מבקרת אותי בחלום, לפעמים עם עוד אנשים ולפעמים לבד. בפעם אחרונה שביקרת היינו רק
שתינו. סיפרתי לך שאני מתגעגעת, התחבקנו ובכינו. מאז לא באת יותר. באזכרה האחרונה הבטחתי
שאבוא לבקר יותר, וביקשתי בתמורה שתחזרי לבקר גם אותי. אני מילאתי את חלקי. את לא.
אמא, זכית לראות אותי גדלה, ואפילו הספקת לראות אותי מתחתנת. אבל
לא החזקת לי את היד בלידה, גם לא כשקראתי לך מתוך הכאב של הצירים.
כל כך הרבה דברים פספסת, וכל כך הרבה דברים עוד תפספסי, אבל הכי כואב לי שלא זכית לשמוע שקוראים לך סבתא.
1 תגובות