סיפורי פיות

8:38:00 AM

מכירים את הסיפורים על ילדים שמספרים שבילדותם היה להם חבר דמיוני? ובכן, גם לי היה כזה. יותר נכון הייתה. אבל בהיותי נון קונפרמיסטית מוצהרת לא הסתפקתי בסתם חברה כי החברה שלי הייתה פיה. והיא הייתה אמיתית לגמרי. כששאלו אותי המבוגרים מה ארצה להיות כשאגדל התשובה הייתה מוחצת: פיה. 
פיות כידוע (וזה ענין מדעי) אוהבות מקומות קטנים, חמימים וצבעוניים.




בכיתה ב' התפכחתי והבנתי שפיות אינן קיימות במציאות אבל מציאות היא כידוע ענין של השקפה ואת מה שהחסירה המציאות, השלים דמיוני הפרוע, והפיות המשיכו ללוות אותי במחשבתי גם אחר כך, וקישטו במלבוש של פסל או מסיכה כל דירה שגרתי בה מאז. לכן אתם יכולים לשער בנפשכם כמה התרגשתי כשיורשת העצר לבית בן חנוך-לוי הכריזה שבפורים היא רוצה להתחפש לפיית לילה. 




מהי פיית לילה? לדברי יורשת העצר, מדובר בפיה שמגיעה בלילה כשכולם ישנים ועושה קסמים, ויודעת גם להרגיע. ענין ההרגעה אם תהיתם, עוד לא עובד על העולל החדש...

בבוקר שישי היא פערה לכיווני שתי עיני איילה ואמרה: "אמא, תתחפשי איתי גם". כמובן שבתור מי שחלמה לגדול ולהיות פיה הארון שלי שופע בטול בכל הגוונים והצבעים ופיית לילה לובשת כמובן טול שחור. עטויה בקשת עם כוכב גדול לצד הפיה שנולדה לפני פחות מ-3 וחצי שנים, לא יכולתי שלא להיות מוקסמת מהקסם הגדול הזה שנקרא סתיו.



חצאית: Blush.


הפיה הזו חושבת בצדק, שמצווה גדולה לשמוח ובעיקר להתחפש בפורים. לכן כשתפסה את סבא אהרון במלבושי חול לא וויתרה לו והחליטה שצריך לאפר אותו עדה לא ידע.


ימים קסומים לכולנו. 

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר