כשהייתי בת 14 ההורים שלי החליטו שהגיע הזמן להעביר את הבית שלנו שיפוץ יסודי. במסגרת השיפוץ זכינו אני ואחי ב"יחידת הורים" גדולה משלנו שכללה לכל אחד מאיתנו מקלחת ושירותים פרטיים. אמא שלי ואני ניצלנו את השיפוץ כדי לבנות לי את חדר החלומות שכלל חלון גדול שהשקיף על עץ האלמוגן שלנו בגינה, ולחלון הוספנו אדן מעץ שעליו העברתי חלק גדול מגיל ההתבגרות עם הסיגריות הראשונות, הבירות הראשונות ושלל שירים והגיגים שכתבתי בהשפעת חבלי גיל ההתבגרות. באחד מימי ההולדת שלי החליטה אמי להוסיף נופך ציורי נוסף לחלון והיא קנתה לי בובת פורצלן עדינה ויפהפיה עם תלתלים חומים ארוכים. השנים חלפו ואני אמא בעצמי (לשניים! איך זה קרה??) ואת מקומה של בובת הפורצלן החליפו שלל בובות פלסטיק שהבת שלי מטפחת באהבה רבה בכל רחבי הבית. בפרץ הנוסטלגיה הזה נתקפתי השבוע בזכות התכשיטים המיוחדים והעדינים של המעצבת אטי ורדי שמעצבת תחת השם Nani שעשויים מפורצלן משולב בזהב. 

אל העיצובים הנפלאים האלה הגעתי דרך הבת שלה שנתקלה בבלוג שלי בפייסבוק (ותודה לצוקי שהביאנו עד הלום) קלעה היטב לטעמי האופנתי והציעה לי להתרשם מהעיצובים היפים של אמה. המותג עלה לאוויר באתר הזה ופתיחת החנות האינטרנטית לוותה באירוע השקה בן יומיים שאליו התגייסו כל בני המשפחה המפרגנת שדאגו ללוקיישן, אלכוהול וקאפקייקס שהיו תאווה לחיך ויפים לא פחות משהיו טעימים.