ספוילר: על אף שמו של הפוסט, לא ביליתי באירועי הלילה הלבן שהתקיימו אתמול. אתם וודאי תוהים אם כן, מדוע קראתי כך לפוסט. ובכן, הרשו לי להזכיר, שפעם בעבר הלא כל כל רחוק, לפני עידן הפייסבוק והבלוגים, המשמעות של "פוסט" הייתה "אחרי" או "שבא בעקבות". ואכן, בעקבות היממה האחרונה שבה הפיד שלי התמלא בפרסומים, פוסטים, שאלות ותמונות של אירועי הלילה הלבן, חשקה הבוקר נפשי לשים פעמי לתל אביב ולהתעניין בשלומה בבוקר שאחרי. 

רגע קטן של נוסטלגיה: בשנת 2005 עברתי לתל אביב מיבנה הקטנה. בחודש יוני של אותה שנה, חגגתי לראשונה את אירועי "הלילה הלבן" בתור תל אביבית למהדרין. שותפתי לדירה שהתה אותה תקופה בחו"ל, ולמסע ההרפתקני ברחבי תל אביב הצטרפה אלי אימי שגם נשארה לישון. החוויה הייתה נפלאה, פחות בגלל אירועי הלילה ויותר בגלל הרגע המכונן הזה שבו אני ואימי הפכנו לראשונה מאמא ובת לשתי חברות. ליל ההרפתקאות שלנו הסתיים בדירה, כששתינו מעט שיכורות, מעשנות בנחת נרגילה, ומדברות על החיים כפי שלא דיברנו מעולם. הקוראים המתמידים יודעים שכמה שנים אחר כך נפטרה אימי, ולכן החוויה והזכרון צרורים בליבי בשמחה גדולה.

בשנה שאחרי, כבר אימצתי גישה תל אביבית לגמרי, ונחרתי בבוז כשמישהי הציעה שנצא להסתובב. אבל היום, בתור תל אביבית לשעבר והרצליינית בהווה, עם געגועים רבים וחור קטן בלב, אני מתמלאת ערגה לכל מה שקשור לעיר המופלאה. אז אמנם לתל אביב לא הגעתי אתמול, אבל כמחווה של כבוד, בחרתי היום בפריטים שכולם מכף רגל עד ראש, נרכשו בחנויות ברחבי העיר.