פוסט בצל מלחמה
7:53:00 PM
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. והתותחים, הם הסיבה להתמעטות הפוסטים בימים האחרונים. אבל מה שגרם לי לזקוף את הראש ולפתוח המקלדת זה העובדה המשעשעת, המלחיצה והצינית להחריד שהרכב שכיכב אתמול בכל התמונות שהציגו את המטח על תל אביב היה הרכב המשפחתי שלנו, שחנה לו בנימוס מתחת לדירה של אח שלי בפלורנטין. וכך החזיר האוטו, את נשמתו לבורא הרכבים. למשפחה, שלום.
אז ברוח אכול ושתה כי מחר תמות, וכמה דקות אחרי הירי הבוקר על גוש דן, תחת שמיים כחולים וענן של שאריות יירוט מוצלח, יצאנו אני וענת לחגוג לה יומהולדת, כאילו אין מלחמה בעולם.
השמלה מחנות היד שניה המיתולוגית "סטלה וינטאג'", שלמיטב ידיעתי נסגרה לפני כמה שנים. משקפי השמש מברלין, צמיד מחנות האאוטלט של הגר סתת מרחוב לבונטין בתל אביב (שמשמשת גם כסטודיו) ויש בה שלל מציאות שאין בחנויות האחרות שלה. טבעת הארנב מהמכירה המיוחדת שנערכה בדיזנגוף סנטר בשבוע הגאווה עליה סיפרתי כאן, והטבעת השניה הייתה של סבתא שלי. הסנדלים של דונה קארן מאאוטלט וודברי שבניו יורק, וכן, הן נוחות להחריד וגם היו זולות שזה תמיד נפלא.
תודה לענת על הצילומים, ושיהיה לכולנו סוף שבוע שקט ורגוע.
0 תגובות