צולם ביום חול

12:58:00 PM

החודש כידוע נהננו משלל ימי חג וחופש שבאו עלינו לטובה. אקסיומה ידועה: חודש שבו יש יותר ימי חופש מימי עבודה הוא חודש מבורך. אך בין שלל ימי החופש התגנבו להם גם כמה ימי שישי "רגילים" שאינם חג או ערב חג ואפילו (רחמנא ליצלן) אינם איסרו חג. ביום שישי אחד שכזה החלטנו חברתי טלי ואני שהגיעה העת להפגש, וכשכל אחת מאיתנו אוחזת בבנדיט משלה, היה ברור שאם אנחנו רוצות להצליח ולהנות האחת מחברת השניה הלוקשיין הנבחר חייב להתאים גם לקטנטנים ולכן נבחר כלאחר כבוד מתחם שרונה. 
חולצה: קום איל פו; עגילים: קטיה אלפא

אודה שהיות שהתזמון הנבחר נקבע ליום שישי בבוקר, חששתי ששרונה תראה כמו שנראה פעם (ואולי עדיין??) רחוב שינקין בימי שישי: עמוס, המוני ומלא באנשי פריפריה לא תל אביבים - כמוני למשל. ולא, זאת לא התנשאות אם אני מדברת על עצמי.

מניפה: קום איל פו; מכנסיים: Banker

משקפי שמש של רזילי

למרבה העצב אך גם הנוחות, המתחם היה ריק וכך יכולנו להסתובב בנוחות ולשבת בבית קפה ריק ולשחרר את הבנדיטים מכלוב העגלה שהסתובבו מבסוטים בבית הקפה באין מפריע, ואנחנו הבנות יכולנו להתפנות לספק את שלושת הצרכים הבסיסיים ביותר: אוכל, שופינג ותמונות.



שמחות וטובות לבב נכנסנו לנו לחנות של קאפל אוף שהכריזה בגאון על סוף סוף עונה והצטיידנו בשני זוגות זהים של הנעלים האדומות האלה - כי נשים אמיתיות אינן חוששת מתקרית קלי-ברנדה.



בעודנו משוטטות בחיפוש אחר פינות חמד לצילומים מצאנו כניסה למבנה אבן מעוטר בצמחיה משגעת שהמה מאנשים ומוזיקה שמחה שבקעה מבפנים.



בעודנו מצלמות העזו בחוצפתם עוברים ושבים להכנס ולצאת ללא הירף מהמסעדה ולהתפרץ ללא הזמנה אל תוך הפריימים. בשלב מסוים יצאה החוצה כלה אחוזת בריידזיליה שהביטה בתמיהה כיצד יכול להיות שברדיוס של 100 מטר ממנה יש מצלמה שמכוונת למישהי אחרת ולא אליה.


אך על אף החשש, למצלמה ולמצולמת שלום.


חג שמח ובעיקר - חופש נעים!

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר